צוות הכפר האקולוגי בעין הרים חזר לאחרונה מלא רעיונות מהשתלמות באי השכן קפריסין בו ממשיכים גם כיום בבניית בתי בוץ ושחזור מבנים קדומים * ד"ר דפנא צוקרמן: "השתלמות לימודית לצד תרומה לחיזוק הקשרים בין ישראל לקפריסין"
"תושבי מטה יהודה בורכו בזכות לחיות באחד האזורים היפים בישראל, בתוך חורש ארץ ישראלי שופע, ירוק ונושם. הזכות הזו מטילה עלינו גם אחריות ללימוד ושמירה על הנכסים הטבעיים שלנו. הכפר האקולוגי, כחממה, מאפשר לנו להעביר את הידע הזה לילדינו ולאנשי חינוך וקיימות מהארץ ומהעולם"
מנהלת בית הספר עופרה דוידוביץ': "בית הספר התברך בכפר הייחודי ואנו עדים ליותר ויותר אנשי חינוך וצוותי הוראה שמתחברים ליוזמה ולחשיבה ולוקחים בה חלק. בכוונתנו להמשיך בעזרתה האדיבה של המועצה שמקצה לנו משאבים ולהפיץ את הבשורה לכלל האוכלוסייה"
בכפר הארכיאולוגי אקולוגי עין הרים שזכה השנה בפרס רקאנטי ממשיכים לעבוד במרץ, להפיח רעיונות יצירתיים ומיזמים חדשים ולהגביר את המודעות הסביבתית בקרב אוכלוסיות מהארץ ומחו"ל.
צוות הכפר, ד"ר דפנא צוקרמן, דליה יחזקאלי וחזי קירשברג הוזמן בקיץ האחרון על ידי אנשי מקצוע קפריסאים להשתלמות שעסקה בבניה בטכנולוגיות מסורתיות (בוץ ואבן). שהותם של השלושה התאפשרה הודות למימון של המועצה האזורית מטה יהודה שמובילה מדיניות של דלת פתוחה ועידוד פרויקטים מיוחדים בבתי הספר. הכפר הפך לאחת מספינות הדגל של חינוך לקיימות במטה יהודה כאשר הפעם שטה הספינה לאי השכן קפריסין.
"ביקשנו ללמוד מהם על יצירה של מבנים מבוץ וללמד אותם את השיטות שפיתחנו בכפר ונפוצות מאוד בישראל", מספרת ד"ר צוקרמן. "שתי המדינות מקיימות קשרי ידידות ושכנות וקיימו שיתופי פעולה גם בתרבויות הקדומות. יצרנו קשר עם ארכיאולוגים, מנהלי בתי ספר, מורים, קדרים ואומנים מסורתיים, כולם אנשי ישובי ההר הקפריסאי הטרודוס, ולמדנו רבות על שימור והעברת ידע מדור לדור. בקפריסין נהוגה גם כיום בנייה בשיטות קדומות ושחזור מבנים מחומרים טבעיים כמו בוץ ואבן. התפעלנו לצפות באנשים שממשיכים לבנות בהצלחה בשיטות של הסבא והסבא רבא שלהם".
כצוות עתיר ניסיון שצבר ידע רב במהלך השנים, מה חידשתם עבורם?
"את היכולת לחבר בין כוחות שונים לעבודה בצוות. זו הייתה חוויה עבורם לראות כיצד ארכיאולוגית, מורה למדעים ומורה לחקלאות משלימים אחד את השני ועובדים ביד אחת. הם רגילים לעבוד בהיררכיה ולקבל הוראות מלמעלה בשונה משיטת העבודה השיתופית. הבאנו איתנו סרטים על הכפר, על ההשתלבות שלו בתוך בית הספר וההתייחסות של התלמידים לכפר כאל בית. הם התרשמו מאוד מהרעיון של בניית כפר שחושף את הילדים לחיים בטבע, למסורת ולשיטות הקדומות".
אזור הר הטרודוס דומה מאוד להרי יהודה מה שגרם לשלושה להרגיש בבית. קפריסין, מלאת אתרים ארכיאולוגיים ובמהלך שהותה ביקרה המשלחת באתרים רבים. לצד ההשתלמות ובעידן המהפכות בו התערערה היציבות במזרח התיכון נפתח כעת נתיב נוסף לקשר עם הקפריסאים. "יש ביכולתנו לתרום לחיזוק הקשרים איתם על ידי חילופי משלחות והשתלמויות הדדיות בישראל ובקפריסין. בכל מקום אליו הגענו הפכנו לשגרירי רצון טוב והעלינו על נס את המדינה שלנו, המועצה והעומד בראשה שמצליח לפעול למען תושבי האזור שמספרם כתושבי קפריסין כולה".
כעת מתכננים הצדדים ביקור גומלין של משלחת קפריסאית במטה יהודה לצד הידוק שיתופי פעולה במגוון תחומי הקיימות. "תושבי מטה יהודה בורכו בזכות לחיות באחד האזורים היפים בישראל, בתוך חורש ארץ ישראלי שופע, ירוק ונושם", אומר ראש המועצה משה דדון. "הזכות הזו מטילה עלינו גם אחריות ללימוד ושמירה על הנכסים הטבעיים שלנו. הכפר האקולוגי, כחממה, מאפשר לנו להעביר את הידע הזה לילדינו ולאנשי חינוך וקיימות מהארץ ומהעולם".
נוטעים את פרחי ההוראה
הכפר האקולוגי הפך בשנים האחרונות למוקד עליה לרגל עבור משלחות וקבוצות מהארץ ומרחבי העולם. לכפר מגיעות קבוצות מארצות הברית, אירופה ואפריקה ולצידם, פורחת במקום גם 'תיירות פנים'. סטודנטים לארכיאולוגיה, פרחי הוראה ממכללת דוד ילין והאוניברסיטה העברית, גננות ומורים ממטה יהודה ומחוצה לה מגיעים לכפר ומאמצים שיטות עבודה ושיטות הוראה אקולוגיות.
"אני מעודדת מאוד את היוזמה הייחודית", אומרת עופרה דוידוביץ' מנהלת בית הספר עין הרים. "בית הספר התברך בכפר הייחודי ואנו עדים ליותר ויותר אנשי חינוך וצוותי הוראה שמתחברים ליוזמה ולחשיבה ולוקחים בה חלק. בכוונתנו להמשיך בעזרתה האדיבה של המועצה שמקצה לנו משאבים ולהפיץ את הבשורה לכלל האוכלוסייה".
עושים חשבון לסביבה
במהלך שנת הלימודים מקבל צוות הכפר את פניהם של תלמידי בית הספר עין הרים לפעילות שמרוכזת על פני יומיים במהלך השבוע. המקום הפך לחלק אינטגראלי מחייהם של התלמידים וצוותי ההוראה שלומדים ומלמדים בו שיעורי תנ"ך, היסטוריה, גיאוגרפיה, אנגלית, חשבון אמנות ודרמה. "למעשה ניתן ללמד במקום את כל מקצועות הלימוד תוך חיבור לפעילות בכפר", מספרים בגאווה בעין הרים.
בין הפעילויות הרבות שמקיימים התלמידים: עיבוד תוצרת חקלאית בשיטות מסורתיות, קליעת סלים, יצירה וצורפות של כלי חרס, ייצור רצפות פסיפס, הפקת שמן מהזיתים המקומיים, ייבוש ענבים לתעשיית צימוקים, קצירת תבואה, טחינת קמח ואפיית לחם מלא וכן התמחות בפיתוח תרופות, בשמים ותה מיוחד, מצמחים הגדלים בסביבה. צוות הכפר מחנך את התלמידים, לערכים חברתיים, תרבותיים ורב תרבותיים, תוך שימור משאבי הטבע וחיזוק הקשר של התלמידים עם החי והצומח. סביבת הכפר נבנתה, בחמש השנים האחרונות, על ידי התלמידים, מה שהופך אותה למשאב לימודי יקר ערך. בין היתר, עוסקים התלמידים בניקיון שטחי בור, הקמת טראסות ומתקנים מאבני לקט, תכנון אגירת מים והשקיה חסכונית, ארגון ושיטות עבודה, הערכה כמותית לרכישה של חומרי בניה, חישוב כמות לבנים הדרושה לבניית מבנה, איטום וקרוי נכון של מבנים וחיפוש פתרונות להגנה על בעלי החיים. בתי הכפר השונים בנויים מחומרים שאינם מזיקים לסביבה: בית עשוי עץ מקומי, בית מלבני בוץ, בית אבן ואוהל חופרים ארכיאולוגי. התלמידים מטפחים את בוסתם עצי הפרי, ערוגות הירק ופרחי העונה, שדה חיטה ושעורה וגן צמחי מרפא ותבלין.
"תושבי מטה יהודה בורכו בזכות לחיות באחד האזורים היפים בישראל, בתוך חורש ארץ ישראלי שופע, ירוק ונושם. הזכות הזו מטילה עלינו גם אחריות ללימוד ושמירה על הנכסים הטבעיים שלנו. הכפר האקולוגי, כחממה, מאפשר לנו להעביר את הידע הזה לילדינו ולאנשי חינוך וקיימות מהארץ ומהעולם"
מנהלת בית הספר עופרה דוידוביץ': "בית הספר התברך בכפר הייחודי ואנו עדים ליותר ויותר אנשי חינוך וצוותי הוראה שמתחברים ליוזמה ולחשיבה ולוקחים בה חלק. בכוונתנו להמשיך בעזרתה האדיבה של המועצה שמקצה לנו משאבים ולהפיץ את הבשורה לכלל האוכלוסייה"
בכפר הארכיאולוגי אקולוגי עין הרים שזכה השנה בפרס רקאנטי ממשיכים לעבוד במרץ, להפיח רעיונות יצירתיים ומיזמים חדשים ולהגביר את המודעות הסביבתית בקרב אוכלוסיות מהארץ ומחו"ל.
צוות הכפר, ד"ר דפנא צוקרמן, דליה יחזקאלי וחזי קירשברג הוזמן בקיץ האחרון על ידי אנשי מקצוע קפריסאים להשתלמות שעסקה בבניה בטכנולוגיות מסורתיות (בוץ ואבן). שהותם של השלושה התאפשרה הודות למימון של המועצה האזורית מטה יהודה שמובילה מדיניות של דלת פתוחה ועידוד פרויקטים מיוחדים בבתי הספר. הכפר הפך לאחת מספינות הדגל של חינוך לקיימות במטה יהודה כאשר הפעם שטה הספינה לאי השכן קפריסין.
"ביקשנו ללמוד מהם על יצירה של מבנים מבוץ וללמד אותם את השיטות שפיתחנו בכפר ונפוצות מאוד בישראל", מספרת ד"ר צוקרמן. "שתי המדינות מקיימות קשרי ידידות ושכנות וקיימו שיתופי פעולה גם בתרבויות הקדומות. יצרנו קשר עם ארכיאולוגים, מנהלי בתי ספר, מורים, קדרים ואומנים מסורתיים, כולם אנשי ישובי ההר הקפריסאי הטרודוס, ולמדנו רבות על שימור והעברת ידע מדור לדור. בקפריסין נהוגה גם כיום בנייה בשיטות קדומות ושחזור מבנים מחומרים טבעיים כמו בוץ ואבן. התפעלנו לצפות באנשים שממשיכים לבנות בהצלחה בשיטות של הסבא והסבא רבא שלהם".
כצוות עתיר ניסיון שצבר ידע רב במהלך השנים, מה חידשתם עבורם?
"את היכולת לחבר בין כוחות שונים לעבודה בצוות. זו הייתה חוויה עבורם לראות כיצד ארכיאולוגית, מורה למדעים ומורה לחקלאות משלימים אחד את השני ועובדים ביד אחת. הם רגילים לעבוד בהיררכיה ולקבל הוראות מלמעלה בשונה משיטת העבודה השיתופית. הבאנו איתנו סרטים על הכפר, על ההשתלבות שלו בתוך בית הספר וההתייחסות של התלמידים לכפר כאל בית. הם התרשמו מאוד מהרעיון של בניית כפר שחושף את הילדים לחיים בטבע, למסורת ולשיטות הקדומות".
אזור הר הטרודוס דומה מאוד להרי יהודה מה שגרם לשלושה להרגיש בבית. קפריסין, מלאת אתרים ארכיאולוגיים ובמהלך שהותה ביקרה המשלחת באתרים רבים. לצד ההשתלמות ובעידן המהפכות בו התערערה היציבות במזרח התיכון נפתח כעת נתיב נוסף לקשר עם הקפריסאים. "יש ביכולתנו לתרום לחיזוק הקשרים איתם על ידי חילופי משלחות והשתלמויות הדדיות בישראל ובקפריסין. בכל מקום אליו הגענו הפכנו לשגרירי רצון טוב והעלינו על נס את המדינה שלנו, המועצה והעומד בראשה שמצליח לפעול למען תושבי האזור שמספרם כתושבי קפריסין כולה".
כעת מתכננים הצדדים ביקור גומלין של משלחת קפריסאית במטה יהודה לצד הידוק שיתופי פעולה במגוון תחומי הקיימות. "תושבי מטה יהודה בורכו בזכות לחיות באחד האזורים היפים בישראל, בתוך חורש ארץ ישראלי שופע, ירוק ונושם", אומר ראש המועצה משה דדון. "הזכות הזו מטילה עלינו גם אחריות ללימוד ושמירה על הנכסים הטבעיים שלנו. הכפר האקולוגי, כחממה, מאפשר לנו להעביר את הידע הזה לילדינו ולאנשי חינוך וקיימות מהארץ ומהעולם".
נוטעים את פרחי ההוראה
הכפר האקולוגי הפך בשנים האחרונות למוקד עליה לרגל עבור משלחות וקבוצות מהארץ ומרחבי העולם. לכפר מגיעות קבוצות מארצות הברית, אירופה ואפריקה ולצידם, פורחת במקום גם 'תיירות פנים'. סטודנטים לארכיאולוגיה, פרחי הוראה ממכללת דוד ילין והאוניברסיטה העברית, גננות ומורים ממטה יהודה ומחוצה לה מגיעים לכפר ומאמצים שיטות עבודה ושיטות הוראה אקולוגיות.
"אני מעודדת מאוד את היוזמה הייחודית", אומרת עופרה דוידוביץ' מנהלת בית הספר עין הרים. "בית הספר התברך בכפר הייחודי ואנו עדים ליותר ויותר אנשי חינוך וצוותי הוראה שמתחברים ליוזמה ולחשיבה ולוקחים בה חלק. בכוונתנו להמשיך בעזרתה האדיבה של המועצה שמקצה לנו משאבים ולהפיץ את הבשורה לכלל האוכלוסייה".
עושים חשבון לסביבה
במהלך שנת הלימודים מקבל צוות הכפר את פניהם של תלמידי בית הספר עין הרים לפעילות שמרוכזת על פני יומיים במהלך השבוע. המקום הפך לחלק אינטגראלי מחייהם של התלמידים וצוותי ההוראה שלומדים ומלמדים בו שיעורי תנ"ך, היסטוריה, גיאוגרפיה, אנגלית, חשבון אמנות ודרמה. "למעשה ניתן ללמד במקום את כל מקצועות הלימוד תוך חיבור לפעילות בכפר", מספרים בגאווה בעין הרים.
בין הפעילויות הרבות שמקיימים התלמידים: עיבוד תוצרת חקלאית בשיטות מסורתיות, קליעת סלים, יצירה וצורפות של כלי חרס, ייצור רצפות פסיפס, הפקת שמן מהזיתים המקומיים, ייבוש ענבים לתעשיית צימוקים, קצירת תבואה, טחינת קמח ואפיית לחם מלא וכן התמחות בפיתוח תרופות, בשמים ותה מיוחד, מצמחים הגדלים בסביבה. צוות הכפר מחנך את התלמידים, לערכים חברתיים, תרבותיים ורב תרבותיים, תוך שימור משאבי הטבע וחיזוק הקשר של התלמידים עם החי והצומח. סביבת הכפר נבנתה, בחמש השנים האחרונות, על ידי התלמידים, מה שהופך אותה למשאב לימודי יקר ערך. בין היתר, עוסקים התלמידים בניקיון שטחי בור, הקמת טראסות ומתקנים מאבני לקט, תכנון אגירת מים והשקיה חסכונית, ארגון ושיטות עבודה, הערכה כמותית לרכישה של חומרי בניה, חישוב כמות לבנים הדרושה לבניית מבנה, איטום וקרוי נכון של מבנים וחיפוש פתרונות להגנה על בעלי החיים. בתי הכפר השונים בנויים מחומרים שאינם מזיקים לסביבה: בית עשוי עץ מקומי, בית מלבני בוץ, בית אבן ואוהל חופרים ארכיאולוגי. התלמידים מטפחים את בוסתם עצי הפרי, ערוגות הירק ופרחי העונה, שדה חיטה ושעורה וגן צמחי מרפא ותבלין.
חפירה ארכיאולוגית
בתחום הכפר ישנה כיתת לימוד לארכיאולוגיה ובה מוצגים ממצאים ארכיאולוגים באדיבות רשות העתיקות. הכיתה, העשירה בממצא ומידע, משרה אווירת מסתורין על התלמיד ומגרה את הסקרנות. בין עצי הכפר מתרחשת חפירה ארכיאולוגית לימודית, המאפשרת לתלמיד להתנסות בעבודתו של הארכיאולוג. הילדים מתכננים את החפירה, חופרים, ממיינים את הממצא, מטפלים בממצא, מנתחים אותו ומציגים לקהל בית הספר וההורים.
בעין הרים קצרו השנה את פירות העשייה עם ההודעה על זכייתו של פרויקט הכפר האקולוגי ארכיאולוגי, בפרס 'רקאנטי-צ'ייס-רש"י', שנועד לעודד דפוסי עבודה של יזמים, במערכות השכלה וחינוך. הפרס הינו פרי יוזמה של אנשים מקהילת העסקים, העוסקים בהתנדבות בענייני חינוך וחברה ושל קרן הפעילה בתחומי החינוך והרווחה בישראל, הרואים במורים מפתח לקידום החברה בישראל. מטרת הפרס היא לעודד דפוסי עבודה של יזמים במערכות השכלה וחינוך. הפרס מיועד לכלל ציבור המורים והמחנכים, מכל מגזרי החינוך בישראל והוא קיבל את ברכת משרד החינוך.
החזון
בדומה לחזון שמוביל ראש המועצה משה דדון לכלל מוסדות המועצה באמצעות התוכנית האסטרטגית לחינוך מגדיר חזון בית הספר עין הרים יעד חינוכי-ערכי משותף ומסדיר את דרך המחשבה החינוכית של הצוות לקראת מימושו.
- בית הספר מעמיד את תלמידיו בלב העשייה החינוכית שלו. לתהליך החינוכי שותפים התלמידים, ההורים, המורים וצוות העובדים.
- הצוות החינוכי ער וקשוב לתמורות ולשינויים החלים בחברתנו ושוקד להתאים את דרכי ההוראה למתרחש סביבנו. תכנית התקשוב, המוטמעת בבית הספר ובכל מוסדות החינוך במטה יהודה, מובילה לקיומה של פדגוגיה חדשנית, שבה התכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה. במקביל לידע, התלמידים רוכשים מיומנויות הרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21. בבית הספר מאמינים כי שילוב נכון של טכנולוגיית המידע בסביבות ההוראה יכול לשפר את איכותה, וכי יש בו יתרונות רבים: שיפור מיומנויות המורים, התאמת ההוראה לשונות התלמידים, שיפור ההתנהלות והניהול הבית-ספרי, קבלת משוב לגבי תלמידים בזמן אמת, שיפור הקשב והעניין בקרב התלמידים, יצירת רצף למידה בכיתה ובבית ושיפור התקשורת בין כל השותפים (מורים, תלמידים והורים).
- הצוות החינוכי שואף להביא את התלמיד להכיר ביכולותיו ולהאמין בהן,
להניע אותו למצותם, לעורר את סקרנותו, לעודד את עצמאותו ואת ייחודו ולקדמו בהתאם לכישוריו. - בית הספר חותר לטפח ולהטמיע ערכים הומאניים בחברת תלמידיו ובקהילה: כבוד הדדי ושוויון, התחשבות בזולת ורגישות לצרכיו, קבלת השונה וזכותו להיות כזה, עזרה למתקשה וטיפוח המצוינות, אחריות ותרומה לחברה.
- צוות בית-הספר שוקד להקנות לתלמידים תחושת ביטחון ומוגנות בבית הספר, בדרך אליו וממנו. תחושת הביטחון יוצרת אווירה חינוכית מיטבית ובונה אמון הדדי ורוגע.
;){kind=link}